תמיד אהבתי לנהוג מהר.
לפעמים נדמה לי שזו תכונה מולדת שלא ניתן לעקור אותה ממני.
התכונה הזו, דרך אגב, יקרה במיוחד… פעמים רבות מדי הייתי מעורב בתאונת דרכים.
רכישת רכבי ספורט למימוש הפנטזיה מהווה הוצאה כבדה על משק הבית. ותאמינו לי, לא נולדתי עם כפית זהב בפה.
כבר בהיותי עול ימים, חלמתי על נהיגת מרוצים.
צמיגים מעשנים, מכוניות רודפות ונרדפות במסלול אקזוטי במונקו או בברזיל.
אנגליה וכל המנחתים הנטושים מימי מלחמת עולם השנייה, גרמה להתפתחות תרבות ה”סטיג”.
קלארקסון וקודמו, טיף נידל חגגו על המרקעים ברחבי העולם וגרפו לכיסיהם הון רב.
יצרני רכב אקזוטיים פרחו להם כשמשברים כלכליים גרמו לחברות ענק הפסדים מטורפים ותמיכה ממשלתית נרחבת.
גם בישראל, למרות מצב כלכלי לא מי יודע מה, לאחר שנים רבות של דשדוש, בהן מותגי ספורט ויוקרה כמו פורשה/יגואר/מרצדס וזהו פחות או יותר מכרו במשורה את יצירות הפאר, פתאום – בום!
אאודי הביאה R8 מדהימה למראה, יגואר הרחיבה את ההיצע עם ה XKRS הקיצונית, ניסאן החדירה לאט אבל בטוח את היצירה האלמותית ה- GTR, מרצדס לקחה הימור מוצלח עם מותג AMG, באיטליה חושבים שישראל נשלטת ע”י דובאי לפי כמות פרארי ומזראטי הנמכרות חדשות לבקרים.
אלו רק דוגמאות מייצגות ושוק הספורט/יוקרה לוהט ולכולם חשוב להראות למי יותר גדול/ארוך/יפה/יקר…
אבל, ואבל גדול, מה בדיוק קורה עם איכות הנהיגה? האם מה שקורה באלפיון העליון מחלחל לעם?
האם אנו רואים נהירה המונית לחברות העוסקות בהכשרה לנהיגה מתקדמת? האם “תרבות הנהיגה” הלבנטינית פותחת את שעריה לאירופה הנאורה?
התשובה אינה ברורה.
מצד אחד קיימת מודעות מתגברת במערכת השלטונית הרוצה להשליט מעט סדר בכאוס בכבישים.
לא ממש מצליחים אומנם, אבל בהחלט רואים ושומעים את הניסיונות.
האכיפה תופסת תאוצה ומורגשת בכל מקום.
האלקטרוניקה לקחה פיקוד והמהירות הממוצעת בכבישי ישראל יורדת.
הנהגים הפזיזים לוקחים יותר אחריות ולמרות משתמשי WAZE כבדים המודעים יותר לאמצעי האכיפה, מסתמנת בכל זאת הססנות גבוהה יותר לפני ביצוע עברות תנועה חמורות.
בתי המשפט אוכפים בחומרה רבה יותר ובכלל פחות “כיף” בימים אלו להיות מושא לתביעה תחבורתית.
ובכן, אם אנו נוטים פחות לעברות תנועה חמורות, האם אנו הופכים להיות נהגים טובים יותר? מן הסתם לא.
אנו עדיין חשופים לחוסר הידע הבסיסי שלנו.
אנו לא יודעים איך מחזיקים הגה וגם לא מודעים לסכנות בכך.
נהיגה ספורטיבית נחשבת נהיגה מסוכנת ויתרונותיה הברורים באירופה לא מצליחים לחדור את חומת האש האנושית הקיימת בארץ.
מספר ה”נבחרים” אשר עברו קורסי נהיגה מתקדמים עומד על אלפים בודדים אשר אינם מהווים מדגם מייצג כלל ועיקר.
עם ישראל נוהר בהמוניו לתייר ברחבי העולם ומקפיד לנהוג על למבורגיני גייארדו בלאס וגאס וגם על פרארי 458 בשאנז אליזה.
דקות ספורות לאחר מכן, הודות לפייסבוק הנערץ, כל חבריו ומוקיריו של בר המזל מקנאים ומעריפים בלייקים.
האם בחורנו החביב יוכל להתגבר על מצב חרום בכביש, האם ידע איך לתפעל את רכב הליסינג על מערכותיו החכמות?
האם ידע כיצד לשלוט בקור רוח בתנאים המשתנים כהרף עין ולהציל חיי אדם? לצערנו התשובה ברורה. חד וחלק לא!
אנו כאן ב iDREAM בשביל לפתור את המצב הלא סביר, בלשון המעטה, בו נמכרות, לציבור הרחב מכוניות חזקות, ספורטיביות למראה ובעלות מערכות מתוחכמות – פסיביות ואקטיביות – להצלת חיי אדם, ולהכשיר את הנהג/ת לנהיגה טובה יותר, בטוחה יותר, מתקדמת יותר וכן, זה לא בושה: ספורטיבית יותר!
אם נדע יותר ונרכוש ניסיון באמצעות חווית נהיגה ספורטיבית, נוכל לעשות צעד חשוב קדימה בדרכנו לשינוי מהותי בתרבות הנהיגה בארצנו.
